top of page

אחרי המודל הזה שום כישלון כבר לא יעצור אתכם

תמונת הסופר/ת: עינב קנדלרעינב קנדלר

עודכן: 29 באוג׳ 2021



לא הגיוני שיש לנו כזאת אמביציה, כזו מוטיבציה, רצון לפעול והופ! אנחנו נעצרים…

אחד הדברים שיותר מבאסים אותי זה שאנחנו רוצים להתקדם, רוצים לפרוח אבל יש משהו שעוצר אותנו, גורם לנו להסס בתוצר שלנו ולהטיל ספק במוכנות שלו, בין אם זה עבודה להגשה, פרזנטציה, פוסט שאני רוצה להעלות, סרטון שהכנתי ועוד

בהרבה מן המקרים זה הפחד מכישלון שמשתלט על המחשבות שלנו ומונע מאיתנו לנוע קדימה.

אנחנו מוצאים את עצמנו משקיעים כל כך הרבה זמן בדבר שאנחנו רוצים לעשות ובסוף אנחנו לא משלימים אותו עד הסוף או לא מפרסמים כי הוא לא מספיק טוב

האם לדעתכם יש לזה סוף? אני אומרת שכן, אבל הסוף הזה תלוי לגמרי בחוויה הסובייקטיבית של מי שמחליט את זה, אתם חייבים להבין, הפחד מכישלון במקור מתבסס על האמונה שמה שעשיתי הוא לא מספיק טוב או שמה שאני עושה חייב להיות מושלם אחרת אין מצב שנשא בתוצאות של הכישלון.

זה בסדר ואף רצוי שיהיה לנו שאיפות, רצונות ויעדים מול העיניים, השאלה באיזה מחיר? הרבה פעמים עבודות מוצלחות נזרקות לפח, פוסטים או סרטונים נשארים בארכיון ואף אחד לא נהנה מהשקעה שלנו כיוון ומנענו מאנשים לראות ולחוות את התוצר שלנו.

הפחד מכישלון מופיע ברגע שהרצון שלנו להצליח הופך לרצון לשלמות, השלמות הזו לא נותנת לנו מנוח ולמעשה, עד שנהיה מרוצים ב100% לא נשחרר, גם אם זה במחיר שבסוף נוותר ונמנע מלהשלים את הפעולה.


אז מה עושים?


בדיוק בשביל זה, חקרתי על מספר שיטות כיצד אנחנו יכולים להתיידד עם הפחד מכישלון ככה שנוכל לחוות כישלונות בשקט וננוע קדימה ללא עצירה מכיוון שאנחנו לא מסופקים ממה שעשינו.

זה מודל שמי שיקח ויישם אותו בחייו בוואי ינוע קדימה לעבר רצונותיו והגשמת חלומותיו, אין פה קסם, זה שתעשו כל פרמטר במודל לא אומר שהחיים שלכם ישתנו אלא משהו בתפיסה ישתנה, אתם תתחילו לחבב את הכישלונות שלכם, כן כן, תחבבו אותם כי בסופו של יום תבינו שהם יוצרים חוסן הנפשי וחוסן נפשי זה יכולת שרבים מאיתנו רוצים כל כך בחיינו.


מודל להתיידדות עם כישלונות:


השלב הראשון במודל - הוא לחנך את עצמנו שכישלון יוצר חוסן נפשי ושאנחנו רוצים ממנו כמה שיותר בחיים שלנו. כאשר אנחנו נכשלים וכבר הפנמנו את המחשבה שהכישלון יוצר בנו חוסן, אנחנו מסתכלים על הכישלונות שלנו אחרת ויותר מזה, אנחנו מבינים שככל שנכשל יותר בתפיסה החדשה, ההתמודדות שלנו מול כישלונות תגבר ותעצים אותנו, נהיה חזקים ובלתי מנוצחים.

השלב השני במודל - זה שהשד הוא לא כזה גדול, כלומר, בהרבה מן המקרים אנחנו כל כך פוחדים להוציא משהו לאור שאנחנו לא מרוצים ממנו או לא חושבים שהוא מושלם ובסוף כשזה יוצא לאור, לא רק שאנחנו מגלים שזה לא היה כזה נורא כמו שחשבנו, אפילו יש אנשים שממש ממש מרוצים מהתוצר שלנו ואילו היינו נמנעים מלהוציא אותו לאור, לא היינו יודעים זאת.

השלב השלישי במודל - לעשות סכימה של כל הציפיות שלנו מכל התחומים בחיינו ולבחון האם אנחנו מצפים מעצמנו 100% בכל תחום. לאחר מכן, יש לסכום כל הציפיות שלנו ולשאול את עצמנו, האם הציפיות הן הריאליות לחיים אותם אנו חיים היום? אם התשובה היא לא, בוודאי שנזדקק לעשות התאמות ולהוריד חלק מהתחומים את מדד ה100% כי אחרת נכשל בוודאות, לא חבל?

השלב הרביעי במודל - לשאול תמיד, מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? כישלונות זה למעשה תוצאות בלתי רצויים מבחינתנו, לשבת ולחשוב מה אנחנו יכולים ללמוד ממה שקרה ומה אנחנו יכולים לעשות לפעם הבאה כדי לקבל תוצאה רצויה יותר זה אחד הכלים החשובים ביותר בכלל ועל אחת כמה וכמה כדי להתמודד עם כישלונות בפרט.

השלב החמישי והאחרון - ללכת להתנסות במחיר שלא להצליח, לקחת מראש איזה אפשרות שאנחנו מוציאים לאור משהו שהוא לא 100%, לצאת לנסות דבר חדש במחיר שיצא לנו עקום, שלא נאהב את התוצאה או כל דבר אחר. ההתנסות הזו שמראש אנחנו הולכים ולוקחים את האפשרות שלא נצליח מורידה מאיתנו מעמסה וגורמת לנו להתנסות בדברים חדשים במקום להימנע מהם. תנסו, זה בדוק :)

לסיכום אני אציין שבאנו לעולם למען מטרה מסוימת, כל אחד לפי ייעודו וחזונו, אני כולי אמונה שיש לנו ים של פוטנציאל לא ממומש רק כי אנחנו נותנים לפחדים שלנו לנהל אותנו, אני אומרת בואו נעשה לזה סוף אחת ולתמיד ונקח את המודל הזה ואט אט ניישם אותו בחיים שלנו.

אם התחברתם, שתפו אותי בתגובות מטה ויחד ניצור מרחב של עשייה משותפת!.

הפוסט הזה מוקדש לכל אותם אנשים שרוצים לנוע קדימה ולפעול, גם אני מתמודדת עם הקשיים האלו ורוצה להתעלות ולהשתפר ויחד, נוכל לעשות את זה פי כמה וכמה!.

27 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page